לרין נ' הישראלי" חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

התובע, יליד שנת 1966, נפגע ביום 29.11.10 בשעה 8:00 לערך בתאונת דרכים, עת נהג רכבו המסחרי ליד העיר קריית גת (לפני צומת פלוגות) ומשאית פגעה ברכבו מאחור והטיחה אותו לעבר משאית אחרת שחנתה בצד הדרך.

הנתבעת הינה מבטחת הרכב בביטוח חובה.

אין מחלוקת כי האירוע מהווה תאונת דרכים וכן אין מחלוקת לגבי הכיסוי הביטוחי. המחלוקת נוגעת לשאלת גובה הנזק ושיעור הפיצוי.

לאחר קרות התאונה, הגיע התובע לטיפול בחדר מיון בבית החולים "ברזילי" באשקלון. בחדר המיון התלונן התובע על כאבים בצוואר, בגב ובפלג גוף ימין. אובחנה חבלה ושפשוף בברכו הימנית. שוחרר לביתו באותו יום.

בהמשך, נערכו לתובע בדיקות נוספות במסגרת קופת חולים, לרבות מעקב של רופא אורטופד ונוירולוג ובהמשך לכך ביצע טיפולי פיזיותרפיה.

ב"כ התובע עתר למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט. בהתאם להחלטת בית המשפט מונה ד"ר מריו אייכנבלט כמומחה אורטופד מטעם בית המשפט.

חוות דעת המומחה הרפואי והנכות הרפואית

בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר מריו אייכנבלט, התייחס המומחה לפרטי התאונה ולתלונותיו של התובע וכן לתיעוד הרפואי.

בסיכום חוות דעתו מפרט המומחה את ממצאי הבדיקה, לפיה נמצאה רגישות בהנעת הפיקה בברך ימין ללא הגבלת תנועות, ללא דלדול שרירים, ללא הפרעה ביציבות הברך או ממצא פתולוגי אחר. בדיקות הצוואר והגב לא העלו ממצאים פתולוגיים. גם הבדיקה הנוירולוגית הפריפרית שנערכה נמצאה תקינה.

המומחה מתייחס בחוות דעתו לממצאי בדיקות שונות שנערכו לתובע, לרבות מיפוי עצמות, EMG גפיים תחתונות, MRI ברך ימין. בדיקת MRI העלתה פגם סחוסי בעצם הפיקה.

על פי חוות דעת המומחה, לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5%, לפי סעיף 35(1)ב' חלקי ומותאם בגין הממצאים בברך ימין והשפעתם על כושר הפעולה הכללי.

בהעדר תלונות או ממצאים שעמדו בפני המומחה בעת מתן חוות דעתו על בעיות הקשורות לברך ימין עובר לתאונה, הסיק המומחה כי יש לייחס את הנכות לתאונה.

כן אישר המומחה קיומה של נכות זמנית לפי תקופת אי כושר שנרשמה לתובע באישורי המחלה, מיום 29.11.10 עד ליום 8.1.11.

לאחר שהוצג בפני המומחה הרפואי תיעוד רפואי נוסף, המתייחס לעברו הרפואי של התובע בברך ימין, הודיע המומחה במסגרת תשובות לשאלות הבהרה שנשלחו אליו, כי נוכח התיעוד הרפואי המעיד על תלונות וממצאים בברך ימין עובר לתאונה, יש לייחס 4% מהנכות שנקבעה לעברו וכן יש לייחס 1% מתוך הנכות לתאונה מחמת הספק ובגלל האפשרות שתאונה זו תרמה ולו במידה מזערית למצבו כיום.

הצדדים לא ביקשו לזמן את המומחה הרפואי למתן עדות אודות המפורט בחוות דעתו ובתוספת שניתנה בתשובות לשאלות ההבהרה.

התובע טען בתצהירו כי אינו מקבל את חוות דעת המומחה שכן לפני התאונה הוא סבל רק תקופה קצרה מכאבים בברך שעברו בעצמם ועל כן, לפי טענתו, לא זכר אותם בעת שנשאל על ידי המומחה ביחס לקיומו של עבר רפואי בברך ימין.

גם בחקירתו הנגדית טען התובע, כי הוא לא זוכר מה המומחה שאל אותו וייתכן כי לא הבין את המומחה. כן טען התובע, כי בעבודתו הוא כל הזמן מקבל מכות קטנות, ואף אם ייתכן שקיבל מכה זו לא היתה משמעותית (עמ' 16, שורות 30-32 לפרוטוקול).

ב"כ הנתבעת טוענים כי אין לתת אמון בתובע, נוכח הסתרת המידע הרפואי מהמומחה והעדר תשובות מספקות לשאלות שהוצגו לו בחקירתו הנגדית לעניין זה.

לעניין פגיעתו של התובע בברך ימין, הפנו ב"כ התובע לתצלומים הממחישים את החבלה החיצונית הנראית במקום בסמוך לאחר התאונה. אכן, התובע אומנם נחבל בברך ימין בתאונה, אולם המסמכים הרפואיים שהוצגו אשר חלקם אינו רחוק מאד ממועד התאונה, מלמדים כי התובע סבל כבר קודם התאונה מבעיה בברך ימין.